פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – עורך דין

תאונות דרכים – נזקי גוף ונפש

נסיעה שגרתית, בוקר רגיל לחלוטין. ככה זה מתחיל.
ואז – בום. מכה קלה או קצת יותר בכנף.

מסתכלים במראה ומבינים בזה הרגע קרתה לך תאונה.
ובאים לצאת מהרכב ויש סחרחורת וכאבי ראש ובחילה..

מה עושים??

אז שתדעו דבר ראשון שעל פי חוק –
מי שהוא נוסע/ת, נהג/ת, או נפגע/ת מרכב כהגדרתו בחוק, זכאי/ת לפיצוי עבור נזקי גוף ונפש, על פי חוק ייעודי הקרוי חוק הפלת”ד – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה- 1975.

כלומר, מרגע שהייתם מעורבים בתאונת דרכים ונפגעתם, מגיע לכם פיצוי!

מה באמת נחשב כתאונת דרכים?

המונח “תאונת דרכים” כולל תרחישים רבים שחורגים לגמרי ממשמעותו המילולית – פציעות שאירעו בזמן כניסה ויציאה מהרכב, סגירת דלתות על אצבעות, פציעות שאירעו בזמן תיקוני דרך, כמו החלפת צמיג או טיפול ברדיאטור רותח, הדרדרות כלי רכב, הנפת מטענים ע”י מנופים שעל משאיות, ואפילו נזק נפשי עקב ראיית תאונה שבה נפגע קרוב משפחה (הלכת אלסוחה). תרחישים אלה ורבים אחרים הוכרו במרוצת השנים כנפגעי “תאונות דרכים” וכזכאים לפיצויים.

אם כך, בעצם כל תאונה בדרך נחשבת תאונת דרכים?
על פי חוק, הכלים שפגיעתם מזכה בפיצוי:
החוק מגדיר כלי רכב, ככלי הנע בכח מכני על פני הקרקע ואשר ייעודו העיקרי הוא לשמש לתחבורה יבשתית. יש לציין כי גם כלים המשמשים כמכונות ניידות הכשירות לנוע בכוח המכני על כביש, נגררים ונתמכים גם ייקראו כלי תחבורה לעניין זה. לא כל שימוש שנעשה ברכב יכוסה בביטוח חובה. אומנם מסגרת השימושים המזכים בפיצוי, רחבה ומוגדרת בחוק.
יש לציין כי הפסיקה היום השתנתה וכי אדם שנפגע כשירד מרכב בכדי להוציא משהו שאינו לשם הנסיעה ונפגע ייתכן ויקבל פיצוי, דבר שבעבר נפסק שאינו בר פיצוי.
יש לשים לב כי פגיעה כתוצאה מהתנתקות מטען ומפריקה וטעינה של רכב ו/או מנגרר מזכה בפיצוי.

תאונות דרכים בעת טיפול או תיקון של הרכב באמצע הדרך כפי שמופיעות לעיתים בחדשות או פגיעה כתוצאה מהתנתקות חלק או מטען מרכב עומד או חונה, מזכה בפיצוי בתנאי שהדבר אירע שלא במסגרת עבודתו (שאז זה יחשב כתאונת עבודה. לקריאה מה נחשב תאונת עבודה – לחצו כאן ).
למשל תאונה שקרתה בזמן החלפת גלגל הרכב שלא ע”י איש מקצוע, תחשב כתאונה לעניין הפיצוי.

עוד נקבע ע”י בית המשפט העליון כי לעניין פיצויים למי שנפגע כאשר חנה במקום שאסור לחנות בו, זכאי לפיצוי באם לא מדובר בחנייה היוצרת סיכון תחבורתי, אך אם אדם נפצע, ואפילו היה תמרור שאסור לחנות אך אין סכנה תחבורתית, יהיה זכאי לפיצוי.
עוד הוסיף וקבע בית המשפט העליון, כי מבטח הרכב החונה חייב בתשלום הפיצוי גם אם החנייה או השימוש ברכב, לא היו למטרות תחבורה.
יש לשים לב כי המועד בו תופעל הפוליסה אינו המועד בו סגרת את העסקה, אלה המועד בו הפוליסה שולמה בפועל.

מתי לא זכאים בפיצוי בשל תאונת דרכים?

להלן חלק מהמקרים בהם אדם שנפגע לא יהיה זכאי לפיצוי:
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליה גוברת בפיגועים של ארגוני טרור וכן בהתנקשויות, עולם תחתון. יובהר כי נפגע אשר גרם לתאונה במתכוון אינו זכאי לפיצוי.
נפגע אשר נהג ברכב ללא היתר, לדוגמא: מי שגנב רכב ועשה עמו תאונה.
מי שנהג ללא רישיון נהיגה בר תוקף.

באם נפגע אדם במהלך עבודתו, בדרך אליה או בחזרה מימנה, זכאי הוא לתבוע גמלאות מביטוח לאומי וכן לתבוע את פוליסת החובה של הרכב בו נהג.

אז כמה תכל’ס אני עשוי/ה לקבל כפיצוי אם נפגעתי בתאונת דרכים?

התשובה לשאלות על גובה הפיצוי בתאונות דרכים, אינם חד משמעיות, מהסיבה כי לחישוב פיצוי, צריך לקחת בחשבון מספר ראשי נזק, אשר בכל אחד מראשי הנזק ישנה פסיקה רחבה המשפיעה על גודל הפיצוי באותו ראש נזק.
להלן דוגמאות לראשי נזק עיקריים:

כאב וסבל:
זהו ראש נזק הידוע כראש נזק שאינו ממוני, כלומר שלא יודעים כמה כסף הוא שווה מראש ולכן הוא מחושב לפי נוסחה בה לוקחים את שיעור הנכות הרפואית (צמיתה), גילו של הנפגע ומספר הימים בהם היה באשפוז. לסכום בגין ראש נזק זה, יש סכום מקסימום לפי חוק הפלת”ד אשר מתעדכן במדד מדי חודש בחודשו.
הפסד שכר של הנפגע/ת:
הפסד השכר של הנפגע מחושב לפי התקופה בה היה באי כושר עבודה, שיעור הנכות הזמנית של הנפגע ולאחר מכן שיעור נכות הצמיתה, והשלכותיה על היכולת התפקודית של הנפגע בעבודה, וזאת לפי החישוב הבא:
מכפלת אחוז הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית של הנפגע כפול מקדם היוון של הזמן שנותר לו עד גיל פרישה. יש להבין כי חוק הפלת”ד מגביל את הכנסה החודשית כבסיס לחישוב, עד לתקרה של שילוש השכר הממוצע במשק נכון לאותה תקופה.
יש לשים לב כי ההלכה הפסוקה היא שבסיס השכר לחישוב הינו השכר הממוצע במשק וכי יש בעלי מקצועות שנוכל לחשב להם את בסיס השכר לפי שילוש השכר הממוצע במשק וחריגים נוספים.

הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד, מה שנקרא עזרת צד ג’:
הנפגע בתאונת דרכים, זכאי לפיצוי עבור העזרה שקיבל ושיקבל, בכדי לתקד כפי שתפקד לפני התאונה, היינו החזר עבור עזרה לה נדרש בביתו ( ניקיון, בישול, רחצה וכו..) בהתאם למצבו התפקודי לאחר התאונה.

הוצאות ניידות/נסיעות מוגברות:
מדובר בהוצאות שנגרמות לנפגע על נסיעות שצריך לעשות, וכן על התאמה של רכב לרכב נכים, התאמת דיור, קניית עזרים ועוד…

אגרות בית משפט:
לנפגעי תאונות דרכים ישנו הסדר מיוחד בתשלום האגרה, כאשר סכום נמוך ישולם בתחילת ההליך ושאר הסכום ישולם בסופו, וישולם לרוב ע”י חברות הביטוח.

למה חשוב לקחת עורך דין ליצוג בתחום זה?

כפי שוודאי שמתם לב, מדובר על תחום ידע משפטי מסויים מאד, שיש לציין שאפילו לא כל עורך דין מצוי בו, אם אינו עוסק בתחום דרך קבע ומתעדכן בפסיקה ובשינויים בתחום.
כמו כן, לעיתים חברות הביטוח שולחים חוקרים לביתו של הנפגע ולקרוביו, לכן חשוב לעדכן כי אתה מיוצג ע”י עו”ד וכי הנך מעוניין שעורך הדין יופיע בחקירה, לכן חשוב להיות מיוצג בהקדם ע”י עורך דין.
כמו כן , במידה ומדובר בתאונת עבודה כהגדרתה (למאמר בנושא לחצו כאן) לנפגע יש תקופת התיישנות של 12 חודשים מיום הפגיעה ואילו נפגע שלא פנה למיצוי זכויותיו אל מול הביטוח הלאומי, מסתכן בקיזוז הסכומים אותם היה אמור לקבל מביטוח לאומי כקצבה וכדמי פגיעה, ולכן יש לפנות בהקדם לעורך דין, למיצוי זכויות אלה באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.

שמירת מסמכים לאחר קרות התאונה –
יש לשים לב כי על התביעה, יש גורמים רבים שמשפיעים על גובה סכום הפיצוי, מידת הפגיעה, גילו של הנפגע, הנכות הרפואית והתפקודית של הנפגע, שכר הנפגע לפני התאונה, האם היה בלימודים לפני ומה למד, ההשפעה של הפגיעה על תפקודו של הנפגע.
לאור הדברים האמורים לעיל צריך להבין כי כל מסמך שיש לנפגע בתאונת דרכים, יש לשומרו, קבלות על אביזרים שקנה וטיפולים שעבר, תיעוד רפואי, בדיקות שעבר הנפגע, קבלות על חניה, בקיצור יש לשמור כל מסמך שקשור לתאונה ולהגיע איתו לעורך הדין.

חשוב להבין כי בניהול תיק של נפגע בתאונת דרכים ישנם הרבה גורמים חשובים, ושימת לב לפרטים, כגון מי יערוך את חוות הדעת, איזה פסיקה מתאימה לאותו נפגע ואיך בונים את התיק, איזה בדיקות יבוצעו וכו.. לכן ברור כי את התביעה בגין נזק גוף במקרים כאלה, ינהל עו”ד שמתעסק בתחום ומנהל תיקים כאלה באופן שוטף.