רשלנות רפואית והיבטיה השונים

רשלנות רפואית והיבטיה השונים

באופן ממצה וקצר ניתן להגדיר רשלנות רפואית כחריגה של צוות רפואה מסטנדרט הרפואה הסביר. רשלנות של אדם, כל אדם, מוגדרת כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה אותו באותן הנסיבות או שאותו אדם נמנע ממעשה שאדם סביר ונבון היה עושה אותו באותן נסיבות.

ככל שמדובר בבעלי מקצוע ניתנה בחוק הגדרה נוספת הקובעת כי במשלח יד פלוני (במקרה שלנו רופא, אחות, או כל אחד אחר מהצוות הרפואי) לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות.

בעל מקצוע רפואי חייב בחובת זהירות כלפי המטופל. אם נכשל הרופא בכך שלא קיים כלפי המטופל את חובת הזהירות, הריהו נושא באחריות בנזיקין. וכאשר מייחסים לרופא רשלנות בטיפול רפואי, תיבחן אחריותו על פי קריטריונים המנחים את בתי המשפט בבחינת מידת האשמה של בעלי מקצוע מיומנים בביצוע מלאכתם.

הצוות הרפואי נבחן הן ביחס לפעולות רפואיות שהוא מבצע והן ביחס למחדלים בטיפולים שהוא נמנע מלבצע. מגוון התביעות הינו רחב מאוד והתביעות נוגעות, בין היתר, לטעויות באבחון, לטיפולים שגויים (בין אם הטעות היא בבחירת שיטת הטיפול, או שהטעות היא בהפעלת אמצעי הטיפול), ולמחדלים בביצוע בדיקות עזר או מתן טיפולים ועוד.

תביעות בתחום הרשלנות הרפואית הינן מגוונות מאד ונוגעות כמעט לכל תחומי הרפואה. יחד עם זאת, ישנם תחומים כגון הגניקולוגיה והלידה (כולל רשלנות בגילוי מוקדם של פגמים גנטיים), תחום הכירורגיה (ניתוחים למיניהם) וההרדמה שהם ‘מועדים לפורענות’ ובהם מוגשות תביעות רבות יותר בשל רשלנות רפואית. במשך השנים מספר התביעות עולה באופן דרמטי וחד מאוד. כך למשל, במהלך שנות ה-90 בארה”ב נמצא כי כ-78% מרופאי הנשים נתבעו לפחות פעם אחת, וכ- 37% נתבעו 3 פעמים ויותר. ניתן להניח כי כיום המספרים גדולים אף יותר, כאשר בישראל מצב הדברים אינו שונה.

מספרן הרב של תביעות רשלנות כנגד צוותים רפואיים גורם לתופעה הקרויה “רפואה מתגוננת”, לפיה הרופאים החלו לדאוג יותר לעצמם מאשר לחולה ומבצעים בדיקות וטיפולים רבים, ולעתים מיותרים, רק “ליתר בטחון”. הדבר מביא כמובן למעמסה הן על מערכות הבריאות והן על המטופלים.

מנגד, אין ספק שמבחינה חברתית-ציבורית יש חשיבות רבה לבקרה משפטית על פעולות הרופאים, לרבות התביעות המשפטיות בגין רשלנות. כך נוצרת, למשל, הרתעה מפני התנהגות רשלנית המביאה לשיפור באיכות הטיפול הרפואי; ניתן פיצוי לנפגעים לצורך שיקומם ויכולתם להתמודד עם הנזקים שנגרמו להם וכך הם אינם מהווים נטל על הקופה הציבורית וכן זיהוי ובקרה על רופאים רשלנים, המועדים לטעויות ורשלנות חוזרת.

יש לזכור כי צוות רפואי שנמצא אחראי בגרימת נזק למטופל כתוצאה מרשלנות אינו משלם את הפיצוי לנפגע מכיסו הפרטי. כל אנשי הצוות הרפואי מבוטחים במהלך עבודתם מנזקים שעלולים להיגרם למטופלים ומשכך חברת הביטוח היא זו המשלמת את סכום הפיצוי לנפגע. בנוסף, במקרים רבים, לא רק הצוות הרפואי נתבע אלא גם המוסד הרפואי בו הוא פועל וכך נחלק סכום הפיצוי בין הנתבעים השונים, בהתאם להחלטת בית המשפט שדן בתביעה.